כבר 35 שנים, בג”ץ נותן אור ירוק להריסת בתים כאמצעי ענישה ומכשיר פגיעה בחפים מפשע – 01-07-2014

בשבוע שעבר החליט אלוף הפיקוד להרוס את הבית שבו גרו הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי ביחד עם בני משפחותיהם. בבית גרות כיום שתי משפחות, המונות 13 נפשות, בהם שמונה ילדים. המספר לא כולל את שני הנאשמים הנמצאים במעצר, זיאד עוואוודה ובנו עז א-דין. המוקד להגנת הפרט, שהגיש את העתירה לבג”ץ נגד הריסת הבית, הוכיח כי הבית הוא בבעלותו של מוחמד עוואודה, אחיו של זיאד עוואוודה. בעקבות זאת, הורה אלוף הפיקוד להרוס רק את הדירה בקומה העליונה, שבה גרה משפחתם של הנאשמים. על פי חוות דעת הנדסית שהגיש המוקד להגנת הפרט במסגרת העתירה, פיצוץ דירה זו יסכן את המבנה כולו.

שופטי בג”ץ דחו היום את העתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט בשם המשפחה וארגוני זכויות אדם אחרים נגד החלטה זו. פסיקתם זו אינה מפתיעה: במהלך עשרות שנים דחה בג”ץ את רוב רובן של העתירות נגד הריסת בתים לשם ענישה וסירב בעקביות להכיר בכך שאינה חוקית. הביקורת השיפוטית הצטמצמה ככלל לעניינים טכניים של אופן יישום סמכות ההריסה.

מאז כיבוש השטחים הרס הצבא מאות בתים כאמצעי להענשת בני משפחה של פלסטינים שפגעו בישראלים או שנחשדו בכך. כתוצאה ממדיניות זו אלפי אנשים נותרו חסרי בית, על אף שהם עצמם לא נאשמו בכל עבירה. ב-2005 הפסיק הצבא לנקוט במדיניות זו, לאחר שמערכת הביטחון הגיעה למסקנה שחסרונותיה עולים על יתרונותיה. למרות זאת, הורה אלוף הפיקוד על הריסת הבית שבו גרה משפחת עוואוודה, ולטענת המדינה צעד זה מוצדק עקב שינוי קיצוני בנסיבות.

בצלם סבור כי טענה זו אינה סבירה והיא רק נועדה לתת גושפנקא חוקית לרצונה של ממשלת ישראל לנקוט בצעדים דרקוניים, כולל צעדים של ענישה קולקטיבית, כדי לתת מענה לאווירה הציבורית הקשה שנוצרה סביב חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. צעדים כאלה, למרות קיצוניותם, מקבלים כמעט תמיד אור ירוק מבג”ץ.

מדיניות הריסת הבתים לשם ענישה היא פסולה מן היסוד, בלי קשר לשאלת יעילותה; היא מענישה אנשים על מעשיהם של אחרים, בניגוד לכל אמת מידה מוסרית.

Check Also

עיתונאי ישראלי מסית נגד מתפללים פלסטינים במסגד אל-אקצא

חוות דעת שכתב העיתונאי נועם אמיר בעיתוני “מקור ראשון” בכותרת “שקר חופש הדת: אמור לכל …