הפרטת סמכויות ביטחון ואכיפת חוק לקבוצת אינטרס הפועלת תוך ניגוד עניינים חמור חותרת תחת שלטון החוק בגדה

ארגון יש דין מפרסם היום את הדוח “המרחב הפרוע | העברת סמכויות שיטור וביטחון לרכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש”צים) בהתנחלויות ובמאחזים”. הדוח מציג את מוסד הרבש”צים כחלק מהיעדר הניטרליות והכאוס השלטוני הישראלי בכל הקשור לאכיפת החוק בשטחים. הדו”ח מראה כיצד מוסד הרבש”צים חותר תחת שלטון החוק בגדה עד כדי ריקונו מתוכן ובכך מהווה נדבך נוסף בהפרת החובה המוטלת על ישראל להגן על תושבי הגדה הפלסטינים.

רכזי הביטחון השוטף הצבאיים (רבש”צים) וכיתות השמירה הפועלים ביישובים הישראליים בגדה המערבית הם כוחות אזרחיים, צבאיים למחצה, המורכבים מתושבי ההתנחלויות והמאחזים בשטחים ותפקידם לשיטת הצבא הוא הגנה על ההתנחלויות והמאחזים. הרבש”צים כפופים לחוק השיפוט הצבאי, מצוידים בנשק צבאי, מאומנים על ידי הצבא, מוסמכים לבצע פעולות שיטור כגון חיפוש ומעצר ולעשות שימוש בכוח, ולכאורה פעילותם מפוקחת ומבוקרת על ידי הצבא, אך בה בעת הם ממונים על ידי ההתנחלויות ורואים עצמם כמייצגי האינטרסים של ההתנחלויות. ניגוד עניינים זה, יחד עם היעדר הגדרה ברורה של סמכויותיהם ופיקוח רופף על פעולתם, מייצרים מוקדי חיכוך ועימות יומיומיים בין הרבש”צים וכיתות השמירה של ההתנחלויות לבין חקלאים פלסטינים, ובמקרים רבים גורמים לכך שנמנע מחקלאים פלסטינים לעבד את אדמתם.

מדינת ישראל החלה להפעיל כוחות צבאיים-למחצה בהתנחלויות ובמאחזים כבר ב-1971, אך עד היום, כעבור יותר מארבעים שנה, לא הוסדרו היבטים מרכזיים בפעולתם. כך למשל לא הוסדרו הכללים הנוגעים לפיקוח הצבא על מינוי הרבש”צים וכיתות השמירה ועל פעולתם, היחסים בין כוחות אלה ובין חיילים המוצבים בהתנחלויות או כוחות צבאיים אחרים, וכל הקשור בגבולות הטריטוריאליים שבהם מותרת פעולתם של כוחות צבאיים-למחצה. בנוסף, האחריות להפעלתם של כוחות אלה מבוזרת כיום בין שלושה גורמים: משרד הביטחון, המממן את הפעלתם; הצבא, האמור לפקח על פעולתם; וההתנחלויות עצמן, הממנות אותם והן המעסיק הישיר שלהם.

ביולי 2009 תוקן הצו הצבאי בדבר השמירה בהתנחלויות, וסדרה של צווים צבאיים נוספים קבעו גבולות שונים ל”מרחב השמירה” של השומרים בהתנחלויות ובמאחזים, שאינם בהכרח חופפים את הגבולות המוניציפליים. התיקון לצו הצבאי המגדיר את “מרחבי השמירה” מכשיר אפוא את העבריינות הממוסדת והבלתי ממוסדת הכרוכה בהקמת מאחזים ובהרחבה לא חוקית של התנחלויות, ובתוך כך את גזל האדמות הפלסטיניות בבעלות פרטית ואת הבנייה הבלתי חוקית בהיקף נרחב, לעתים תוך הפרה של צווים צבאיים ופסקי דין של בתי משפט, כולל בג”ץ.

מתן סמכויות אכיפת חוק לכוחות צבאיים-למחצה מקרב קבוצת האינטרס המתנחלית, ביניהן שימוש בכוח וסמכויות שיטור, כמוה כהפיכת מושג שלטון החוק על פניו. הרשויות הישראליות שכשלו שוב ושוב באכיפת החוק בגדה מעניקות סמכויות אכיפת חוק למייצגי קבוצת אינטרס שלא רק מתעלמת מהוראות המשפט הבינלאומי, אלא גם מתעלמת בריש גלי מהחקיקה הצבאית בשטחים בכל הקשור לבנייה בלתי חוקית, השתלטות עבריינית על שטחים ומניעת גישתם של פלסטינים לאדמותיהם. לטשטוש מושגי יסוד בשלטון החוק, ובראשם השוויון בפני החוק, שמשמעותו היעדר האפליה ומשוא הפנים באכיפתו, יש משמעות הרסנית. הוא פגע ועודנו פוגע בזכותם של הפלסטינים לקניינם ובזכותם לעבד ולהתפרנס מאדמותיהם.

אייל הראובני, מחבר הדו”ח הגיב לפרסומו: העברת סמכויות שיטור ואכיפת חוק (ביניהן הסמכות לעצור, לחפש ולהשתמש בכוח קטלני) לקבוצת אינטרס אידיאולוגית – המתנחלים – הפועלת כבר עשרות שנים בניגוד לדין מסמנת את ההתפרקות ההולכת ונמשכת של שלטון החוק בגדה המערבית. ההתנחלויות משתמשות ברבש”צים כדי לנשל פלסטינים מאדמותיהם והעברתם לשליטת ההתנחלויות.