תחקיר בצלם: לירי שממנו נהרג ח’ליל ענאתי בן העשר במחנה הפליטים אל-פוואר ב-10.8.14 לא הייתה כל הצדקה

בבוקר יום ראשון, ה-10.8.14, ירה חייל בח’ליל ענאתי, בן עשר, במחנה הפליטים אל-פוואר. דודו של ענאתי הבהילו לבית החולים בחברון במכונית פרטית, שם נקבע מותו.

מתחקיר שביצע תחקירן בצלם מוסא אבו השהש עולה כי בסביבות השעה 9:30 בבוקר, נכנס למחנה הפליטים אל-פוואר ג’יפ בצבע לבן של רשות המים, מלווה בשני כלי רכב צבאיים. הג’יפ הלבן הגיע למתקן מים הנמצא במחנה, בעוד כלי הרכב הצבאיים נעמדו בקרבת מקום, במקומות שונים בסמוך לכביש המרכזי של מחנה הפליטים. כחמישה ילדים ונערים, בהם ענאתי, יידו אבנים על אחד מכלי הרכב הצבאיים מסמטאות היוצאות מהכביש הראשי. כעשר דקות לאחר מכן, הג’יפ הלבן יצא מהמחנה, וכלי הרכב הצבאיים בעקבותיו.

אחד מכלי הרכב הצבאיים, שחנה כשפניו למרכז המחנה, הסתובב בסמוך לאחת הסמטאות ממנה יודו עליו אבנים, ואז בדרכו החוצה מהמחנה עצר ליד סמטה נוספת שגם ממנה יודו ככל הנראה אבנים. הנהג פתח את דלת כלי הרכב, ירה יריה בודדת ואז המשיך בנסיעה. כחצי דקה מאוחר יותר חלף גם כלי הרכב הצבאי השני ליד הסמטה מבלי לעצור. מיריה בודדת זו, שלא קדמו לה ירי אזהרה או שימוש באמצעים מסוכנים פחות, נהרג ענאתי. מהמסמכים הרפואיים שבידי בצלם עולה כי הוא נפגע מכדור חי שחדר לגבו התחתון ויצא מירכו.

ת’אאיר ענאתי, שביתו ניצב על גבעה המשקיפה על הכביש הראשי של מחנה הפליטים אל-פוואר, תיאר לתחקירן בצלם את שראה:

ראיתי מהבית שלי ארבעה או חמישה ילדים שזרקו אבנים לעבר ג’יפ צבאי שעמד בכביש הראשי, בכניסה לדרך המובילה לתחנת המים. הילדים זרקו את האבנים מסמטה במחנה שמתחברת לכביש הראשי, שם חנה הג’יפ. עליתי לגג כדי לעקוב אחרי המתרחש. יידוי האבנים נמשך. בהתחלה, במשך עשר דקות בערך, החיילים לא הגיבו.

ראיתי את הג’יפ הלבן יוצא מהמחנה. אחר כך, גם הג’יפ הצבאי שפנה למרכז המחנה התחיל לנסוע. הוא התקדם בערך 20 מטרים עד הכניסה לסמטה שממנה הילדים זרקו אבנים. ליד הסמטה הוא הסתובב ונסע באיטיות בכביש עד שנעצר מול סמטה אחרת. ראיתי את הנהג פותח את הדלת ומיד אחר-כך שמעתי קול של ירי. יותר מאוחר שמעתי שח’ליל ענאתי נפגע מהירי הזה ומת.

פארס אל-עג’ארמה, שביתו נמצא בסמוך לסמטה בה נורה ענאתי, תיאר לתחקירן בצלם את שראה:

שמעתי קולות מחוץ לבית. חשבתי שזה קשור לנוכחות של הצבא במחנה. פתחתי את החלון שמשקיף על הסמטה וראיתי ילד שאני מכיר, ח’ליל מוחמד אל-ענאתי, בן 10, רץ בסמטה. נדמה לי שהוא נכנס לסמטה מהכביש הראשי. ראיתי גם ג’יפ צבאי שעמד בכביש הראשי, בדיוק מול הסמטה. נהג הג’יפ פתח את הדלת וירה מהרובה שלו קליע אחד. כששמעתי את הירייה שמעתי גם את הילד צועק: “ירו בי, ירו בי בני הכלבה”. הוא רץ כמה מטרים ונפל על הקרקע בכניסה לבית שלי. הג’יפ הצבאי, שעצר לכמה שניות, המשיך בנסיעה מזרחה. ראיתי את הילד שנפצע מנסה לזחול משם לסוף הסמטה. פועל שכנראה עבד בסביבה הרים אותו ורץ לסוף הרחוב.

בהודעה שפירסם דובר צה"ל ביום האירוע נאמר כי "במהלך פעילות מבצעית באל-פוואר התפתחה הפרת סדר אלימה במהלכה כוח צה"ל פתח באש ממנה נהרג קטין פלסטיני. צה"ל מצר על מותו. כמו כן, פרטי האירוע יתוחקרו בצה"ל ובנושא תיפתח חקירת מצ"ח". בהמשך מסר דובר צה"ל תגובה מעט שונה לכתבה בעיתון הארץ בנושא זה, לפיה לא מדובר בפעילות מבצעית אלא ב"פעילות שגרתית שביצע כוח צה"ל, לאבטחת עבודות של רשות המים באזור אל־פוואר". מוחמד ענאתי, אחיו של העד ת'אאיר ענאתי, תיעד מקצת האירוע בווידיאו מביתם שעל הגבעה. על אף שהתיעוד נעשה ממרחק רב, ניתן ללמוד ממנו פרטים מהותיים על נסיבות האירוע:

מתיעוד הווידיאו ומתחקיר האירוע עולה כי מדובר בארבעה או חמישה ילדים ונערים שיידו אבנים מתוך סמטאות. אמנם, אין זה ברור האם יידוי האבנים לעבר כלי הרכב הצבאי נמשך גם בעת שעצר בפתח הסמטה, אולם ברור שהכוח לא היה נתון בסכנת חיים, ולפיכך אסור היה לו להשתמש בירי חי וספק רב אם הייתה אפילו הצדקה להפעלת אמצעים מסוכנים פחות. בוודאי שלא היתה כל הצדקה לירי שהרג את ענאתי. ירי כזה הוא בלתי חוקי ונסיבות האירוע אף מעלות חשד כי הירי כוון ישירות על הילד.

בצלם העביר למצ”ח את המידע שברשותו בנוגע לאירוע, אולם מדגיש כי הפרקליטות הצבאית ומצ"ח אינן יכולות להסתפק בחקירת החייל היורה ועליהן לחקור מהן ההוראות שניתנו לחיילים בטרם נכנסו למחנה. על רשויות אכיפת החוק להשלים את חקירת האירוע בהקדם, לפרסם את תוצאותיה ולמצות את הדין עם האחראים לירי שהרג את ח'ליל ענאתי, בן העשר.