לא הייתה הצדקה לירי שהרג את אל-השלמון

ביום שלישי, 22.9.15, בסביבות השעה 7:45 בבוקר, חיילים ירו ופצעו אנושות את הדיל אל-השלמון, בת 18, במחסום “שוטר” (ידוע גם כמחסום 56) בו עברה מחלקה של חברון המצוי בשליטה פלסטינית (H1) לחלק שבשליטה ישראלית (H2). היא פונתה לבית החולים שערי צדק שם מתה מפצעיה. דובר בית החולים מסר לתקשורת כי אל-השלמון נפגעה מירי בחזה, בבטנה וברגליה.

גרסת הצבא לאירוע, כפי שדווחה בתקשורת היא כי “מתקן הבדיקה האלקטרו־מגנטי במחסום התריע בזמן שאל־השלמון עברה בו. לפי דיווח של החיילים, לאחר שצעקו לה לעצור והיא המשיכה בדרכה, ירו לכיוון הרצפה כמה קליעים כדי למנוע ממנה להתקדם. בהמשך, כך לטענת החיילים, הניפה הפלסטינית סכין שהיה עמה ולכן ירו לעבר רגליה. לאחר שהרימה את הסכין שנשאה עמה בשנית ירו החיילים לעברה שוב ופצעו אותה.”

תחקיר בצלם מעלה ספקות בדבר נכונות תיאור זה. לפי המידע שבידי בצלם, אל-השלמון נכנסה למחסום מכיוון שכונת באב א-זאוויה שבאזור H1 של חברון, כשהיא לבושה בניקאב, רעלה המכסה את הגוף כולו, ואוחזת סכין מוסתרת. היא עוררה את חשדם של החיילים, שדרשו ממנה לפתוח את תיקה. מסיבה לא ברורה אל-השלמון קפאה במקומה ולא הגיבה לקריאותיהם, ואחד החיילים ירה אל הקרקע בסמוך אליה. פוואז אבו עיישה, תושב שכונת תל רומיידה שהגיע למקום וחשב שהצעירה איננה מבינה את הוראות החיילים ניסה לסייע לה לעזוב את האזור. בעת שהייתה בדרכה החוצה מן המחסום, במסלול המוביל לכיוון איזור H1, וכשמעקה מתכת בגובה מטר ועשרים מפריד בינה ובין החיילים, דרש ממנה חייל לעצור תוך שהוא יורה לעבר הקרקע לידה ואחר כך ברגלה. לפי עדותו של אבו עיישה, אל-השלמון נפלה, ובעת שנפלה נגלתה ידה הימנית האוחזת בסכין. היא לא קמה ממקומה, אך החייל ירה בה פעם נוספת ברגלה השנייה, ושניות אחר כך, בפלג גופה העליון. חלקים מן האירוע תועדו בצילומי סטילס של מתנדב בינלאומי שהיה במקום.

מנסיבות האירוע עולה כי תגובת החיילים במחסום הייתה מופרזת. החיילים לא פעלו להשתלט על אל-השלמון ולעצרה מבלי להשתמש באש חיה. גם הטענה שאל-השלמון ניסתה לדקור את החיילים, שהופצה בכל אמצעי התקשורת, אינה מתיישבת עם העובדה שבזמן הירי הפריד בינה לבין החיילים מעקה מתכת. יתר על כן, החייל שפתח באש המשיך לירות לעברה גם לאחר שנפצעה בשתי רגליה ולא נשקפה ממנה כל סכנה. בידי הצבא מצוי תיעוד וידיאו ממצלמות האבטחה של המחסום, ואם הוא עומד על כך שהגרסה שמסרו החיילים מדויקת עליו לפרסם תיעוד זה.

ההתגייסות האוטומטית של גורמי הפיקוד הצבאיים, שבאה לידי ביטוי בתגובת הצבא לאירוע, משדרת לחיילים בשטח מסר ברור לפיו אין כמעט שום הגבלה לשימוש בכוח – ובכלל זה כוח קטלני – נגד אזרחים פלסטינים.