מדינת הכיבוש מתכננת בנייה חדשה בהתנחלות היהודית בחברון

לראשונה זה יותר מעשור מתכננת המדינה לבנות יחידות דיור בהתנחלות היהודית שבלב חברון, כך נודע ל”הארץ”. בימים אלה מגובשת תוכנית לבניית הבתים החדשים בהתנחלות, כשלפני כמה חודשים הוציא שר הביטחון “הרשאה לתכנון” יחידות דיור בעיר, בשטח H2 המצוי בשליטה ישראלית. לדברי מקורות ביטחוניים, ההרשאה ניתנה עוד על ידי שר הביטחון הקודם, משה יעלון.

יחידות הדיור מתוכננות להיבנות על השטח שבו פועל כיום המוצב הצבאי “מתקנים” — בין שכונת בית רומנו, שנחשבת למרכזית בהתנחלות, לרחוב השוהדה, המהווה ציר תנועה מרכזי בחברון. הפרויקט נמצא כעת בשלבי תכנון ראשוניים, ועוד לא ברור בכמה יחידות מדובר ומהו גודל הקרקע שהן יתפסו. עם זאת, שטח המוצב כולו מוערך בכשני דונם לכל היותר.

לפי התכנון, היחידות ייבנו רק על חלק משטח המוצב, על קרקעות שהיו בבעלות יהודית פרטית עוד לפני קום המדינה. “השטח מאז ומעולם היה ידוע ככזה ששייך לקהילה היהודית”, אמר אתמול דובר ההתנחלות, נעם ארנון. “אם יחזרו לגור שם, אני בטוח שכל אדם שוחר צדק רק ישמח על כך”.

עם זאת, פלסטינים תושבי חברון וארגוני שמאל הפעילים בתחום חולקים על הקביעה הזו. “יש כאן ניסיון להפוך את החלטת בג”ץ, שאסרה על הקמת התנחלויות על קרקעות שנתפסו לצורך צבאי”, אמרה חגית עופרן מצוות מעקב ההתנחלויות של “שלום עכשיו”. לדבריה, תחנת האוטובוס המרכזית של חברון — שעל שטחה הוקם המוצב הצבאי — הועברה ממקומה בעילת צורך ביטחוני, ואי אפשר להפוך היום את השטח הזה להתנחלות.

ב–1983 הופקע השטח עליו קם בהמשך מוצב מתקנים בצו תפיסה צבאי. חלק מהאדמות שהופקעו הן שטחים שמבחינה היסטורית נחשבים לכאלה שהיו בבעלות יהודית, וחלקן שייכות לפלסטינים. אחרי 1948 הושכר השטח לעיריית חברון שהקימה בו תחנת אוטובוס מרכזית, וזו פעלה שם גם לאחר כיבוש חברון ועד להפקעת הקרקע על ידי הצבא.

ב–2008 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג”ץ נגד האופן שבו הופקע הבסיס ועל הגישה של המתנחלים אליו. בעתירה הלינה שלום עכשיו על כך שצו התפיסה במקום לא הועלה על הכתב ועל כך שמתנחלים מקבלים גישה חופשית ואף מתגוררים במתחם שנתפס לצרכים צבאיים בלבד. בג”ץ דחה את העתירה בשל השיהוי בהגשתה — יותר מ–20 שנה לאחר הפקעת השטח, ובשל היעדר זכות עמידה של התנועה בעניין זה.

למרות שהעתירה נדחתה, פסיקת בג”ץ בפרשת אלון מורה מ–1979 אוסרת על הקמת התנחלויות אזרחיות על שטח שנתפס לצרכים צבאיים. אותה פסיקה קובעת שכדי לאזרח את השטח יש לאתר קרקע ששייכת בוודאות ליהודים ולבטל את צו התפיסה רק לגביה. לפי דובר ההתנחלות בחברון, גם אם לא ניתן יהיה להשיב את האדמה עליה פועל המוצב לבעליה המקוריים, היא תהפוך לקרקע שניתן לבנות עליה יחידות דיור אזרחיות.

ב–2011 הורה הצבא לאסור על מתנחלי חברון לנוע בשטח מוצב מתקנים. זאת, לאחר שבמשך זמן ממושך הם עברו דרכו בחופשיות כמעין קיצור דרך לרחוב השוהדה בעיר. על פי דיווח ב”הארץ” מתקופה זו, בעקבות ההחלטה הוכשרה יציאה אחרת עבור המתנחלים משכונת בית רומנו אל רחוב השוהדה.

הפעם האחרונה בה נבנו בחברון יחידות דיור חדשות עבור יהודים היתה בתחילת שנות ה–2000, לפני יותר מעשור. גם אז נבנה רק מספר קטן של יחידות דיור, באזור שכונת תל רומיידה.

המתנחלים ניסו לשוב ולהתיישב בחברון לראשונה ב–1968 במבנה מלון פארק. בתום מאבק פוליטי בן כמה שבועות פונו המתנחלים משם והועברו לבסיס צבאי סמוך. מאוחר יותר הם הקימו את ההתנחלות קרית ארבע שבפאתי חברון. בסוף שנות ה–70, תחת ממשלתו של מנחם בגין, החלו יהודים לאכלס את חברון עצמה, וכיום מתגוררים בעיר כמה מאות מתנחלים.

כוחות הביטחון אישרו את הפרטים על תוכנית הבנייה. מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (המתפ”ש) נמסר בתגובה כי “רשויות האזור בוחנות השבת חלק מהמקרקעין (של מוצב מתקנים, י”ב) לשימוש אזרחי, אך טרם הוגשו תוכניות לבנייה אזרחית וטרם אושרה בנייה שכזו במקום”.