מאות נחקרים התלוננו, אך משרד המשפטים לא פתח באף חקירה נגד איש שב”כ

“באו שישה חוקרים ואמרו לי: ‘אתה צריך לדבר. תסתכל על התמונה של הבן שלך. חבל שהבן שלך יפתח את העין שלו ולא יהיה לו אבא, או שיהיה לו אבא בלי רגל או יד'”, משחזר פ’, פלסטיני מדרום הגדה, את מה שעבר עליו בחקירת שירות הביטחון הכללי. פ’, שריצה במצטבר 12 שנה בכלא הישראלי בשל חברות בחמאס וסחר בנשק, נחקר בשב”כ בפעם האחרונה ב–2012. לטענתו, בעת החקירה עבר עינויים קשים. “חבל שהילד הזה יהיה יתום”, הוא מצטט את שאמרו לו, לדבריו, חוקרי השירות.

בתום החקירה שעבר, שכללה לטענתו מכות קשות ועינויים נוספים, הגיש פ’ תלונה למבקר תלונות הנחקרים בשב”כ (מבת”ן), היחידה במשרד המשפטים שאמורה לחקור תלונות נגד אנשי השירות. בתלונתו תיאר מסכת התעללות חמורה. בחלוף שלוש שנים נסגר התיק. פ’ מספר שהופתע, אבל מי שמכיר את פעילות המחלקה — מעין מקבילה של המחלקה לחקירות שוטרים בנוגע לחקירות שב”כ — יכול היה לצפות זאת מראש.

נתונים שנחשפים לבקשת “הארץ” מגלים כי בכל שנות פעילותה לא פתחה מבת”ן ולו חקירה פלילית אחת, וכי מעולם לא הגישה כתב אישום — זאת אף שקיבלה מאות תלונות ופתחה בעשרות בירורים לפחות. ל”הארץ” נודע כי היחידה סובלת ממחסור קשה בכוח אדם, ומעסיקה חוקר אחד בלבד. בפועל היא אינה מתערבת בעבודת השירות — גם כאשר נחקרים מספרים שעברו עינויים האסורים לפי הדין הישראלי, לרבות מכות קשות ומניעת שינה קיצונית.

מדיניות סגירת התיקים של מבת”ן לא השתנתה כלל גם בשנים האחרונות, אחרי שעברה היחידה מניהולו הישיר של השב”כ למשרד המשפטים.

ב–2013 הודיע משרד המשפטים על מינויה של עורכת הדין ז’אנה מודזגברישוילי לתפקיד מבקרת תלונות הנחקרים בשב”כ. בהודעה מטעם המשרד הוצהר כי המינוי נועד להגביר את האמון ביחידה, שהיא מעין מקבילה של המחלקה לחקירות שוטרים בענייניהם של אנשי שירות הביטחון הכללי. “המבקר היה מאז ומתמיד איש שב”כ מבחינה מינהלית”, נמסר מהמשרד. “במשך השנים הושמעו טענות על כך שגורם השייך מינהלית לשב”כ הוא הבודק תלונות נגד עמיתיו לשירות. על רקע טענות אלה, החליט היועץ המשפטי לממשלה להפוך את המבת”ן לחלק ממשרד המשפטים”. ההחלטה התקבלה בין השאר לאחר שעתירה לבג”ץ חשפה כי בשנים 2008-2001 הוגשו אל היחידה כמעט 600 תלונות, וכולן נסגרו.

מהנתונים שנמסרו ל”הארץ” עולה כי בין השנים 2009 ל-2012, כשמבת”ן עדיין היתה בניהולו של איש שב”כ, פתחה היחידה ב”בירורים” לגבי כמה עשרות תלונות. הבירורים כולם נסגרו. ואולם, גם לאחר שעברה היחידה למשרד המשפטים המשיך המבת”ן לסגור את כל התלונות המוגשות אליו, ולא פתח בשום חקירה פלילית.

בשנים 2013 ו-2014 פתחה היחידה בבירור מחודש של חלק מהתלונות שנסגרו במחלקה בעבר. ב–2013 נפתחו בסך הכל 67 בירורים, חדשים וישנים כאחד. ב-2014 נפתח מספר שיא של 148 בירורים. אלא שגם אלה לא הובילו לשום חקירה פלילית, קל וחומר לכתב אישום. גם ב-2015 וב-2016 נפתחו כמה עשרות בירורים. אף אחד מהם לא הוביל לחקירה פלילית. על פי עו”ד אפרת ברגמן־ספיר מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הוועד הגיש לפחות 1,000 תלונות מאז 2001, שלא הובילו לשום חקירה. במבת”ן לא חושפים כמה תלונות הוגשו, אלא רק כמה בירורים נפתחו.

“לא נפל פגם בשיקול הדעת”

מאחורי המספרים האלה עומדים עשרות אנשים שמעידים כי עונו בשב”כ בניגוד לדין. פ’ הוא רק אחד מהם. הוא הורשע בחברות ובפעילות בהתאחדות בלתי מותרת ובסחר בציוד מלחמתי, אבל בתלונה שהגיש למבת”ן ב–2013, באמצעות הוועד הציבורי נגד עינויים, הוא מתאר שורת עינויים שעבר, שאם אכן בוצעו ספק אם הם חוקיים, אפילו אם היה “פצצה מתקתקת” שמותר על פי הדין לענות.

פ’ נקשר כמה פעמים, על פי עדותו, ב”תנוחה הבננה”, שבה הוא הוחזק על כיסא, כשגבו על המושב, ראשו מצד אחד של הכיסא ורגליו מן הצד האחר. לדבריו, בזמן שנחקר בתנוחה זו החל להקיא ואיבד את הכרתו. לאחר שהתעורר הותקף, לדבריו, באגרופים ובסטירות. בחוות דעת רפואית של רופא פרטי מטעם הוועד נגד עינויים, נכתב כי על גופו נמצאו עקבות של מכות חוזרות ונשנות. בהמשך, טוען פ’, הוא נחנק על ידי החוקרים, נקשר שוב בתנוחת “בננה” ובתנוחות דומות, ואיבד את הכרתו פעמים נוספות. לאחר מכן הודה בהעברה ובהסתרה של אמצעי לחימה, לדבריו — רק כדי להפסיק את העינויים.

בחלוף שלוש שנים קיבלו עורכי דינו של פ’ הודעה על סגירה סופית של התיק. בהודעת עורכת הדין מטעם הפרקליטות האחראית על מבת”ן נכתב כי חקירתו הובילה להסגרת כלי נשק רבים לידי הרשויות שאפשרו מניעת פיגועים, וכי לרוב טענותיו לא נמצאו תימוכין משמעותיים.

“לאחר בחינה מדוקדקת של מסמכי תיק הבדיקה מצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתם של החוקרים וכי הפעלת אמצעי החקירה המיוחדים בנסיבות העניין חוסה תחת סייג ‘הצורך’ (המאפשר לחקור “חקירת צורך” הכוללת עינויים, י”ב)”, כתבה עו”ד רחל מטר, הממונה על המבת”ן בפרקליטות.

בדיקה ללא עדות

מבת”ן, כך מתברר, אינה גובה את עדויותיהם של מתלוננים שעדיין מתנהל נגדם הליך משפטי. ביחידה מנמקים זאת בחשש לפגוע בהליכים נגדם. אולם בפועל נראה שהדבר פוגע באופן משמעותי ביכולתה לברר את תלונותיהם. ההתנהלות בעניינו של ח’, יהודי תושב השטחים שנעצר ונחקר בחשד למעורבות בטרור יהודי בשנה שעברה, היא דוגמה לכך.

ח’, על פי עורכת דינו, נחקר “חקירת צורך” בשב”כ במשך כחודש. הוא טוען שבמהלכה נמנעה ממנו שינה והוא הוכה מכות קשות. בסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום על עבירה שונה לחלוטין מזו שבגינה נעצר, הכוללת תקיפת פלסטיני. במשפטו, שעדיין מתנהל, הוא טוען שמדובר היה בקטטה.

התכתובת שניהלה עורכת דינו, סיניה חריזי מוזס מארגון “חוננו”, עם המבת”ן חושפת את דרכי העבודה של היחידה. ח’ הגיש השנה תלונה על העינויים שלטענתו עבר, ולאחר מכן שיגרה חריזי מכתב למבת”ן ובו התעניינה מדוע לא זומן לתת עדות על תלונתו. בחלוף שבועיים, לאחר שלא קיבלה תשובה, שלחה חריזי מכתב נוסף וביקשה לדעת מדוע לא קיבלה מענה.

בחלוף יומיים אישרה ראשת המבת”ן כי “עניינו של ח’ עודו בסטטוס של ‘בירור'”. חריזי התעניינה מה פירוש המונח “בירור”, בהתחשב בכך שהמתלונן לא זומן למסור עדות. בתשובתה ענתה ראשת המבת”ן: “הסטטוס הוא הסטטוס שהועבר גם אלייך — ‘בירור’. לתשומת לבך, אין מדובר בחקירה. השלב המדויק בתוך הסטטוס נגזר, בין השאר, מהסטטוס של המתלונן ומהתקדמותם של ההליכים המשפטיים בעניינו, ככל שיש נגדו כתב אישום”.

חריזי הקשתה: “כמה זמן עורך הבירור? האם מבוצע בו הליך כלשהו או שהעניין בהמתנה? ח’ התלונן בעניין אלימות ועינויים בחקירת השב”כ ואנחנו מבקשים כי התלונה תיבדק ותיחקר. מדוע זה מותנה בהליך המתנהל נגדו, שלא באותו עניין?”. “הזמן גורע מאפקטיביות העניין”, הזהירה במכתב נוסף. בחלוף כמה ימים ענתה ראשת המבת”ן: “סטטוס התיק הוא ‘בבירור’, את התלונות אנו מבררים גם בהתחשב במצבם המשפטי של המתלוננים”. בהמשך התכתובת טענה ראשת המבת”ן כי השהיית הבדיקה נוכח ההליך העיקרי המתנהל נגד ח’ נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון. חריזי מספרת כי עד היום לא זומן ח’ לעדות.

חוקר אחד בלבד

האופן שבו פועל המבת”ן מתבהר כשבוחנים את מצבת כוח האדם שלו. מבת”ן מעסיק רק שלושה עובדים במשרה מלאה, בהם ראשת המבת”ן, אדם נוסף בתקן מינהלי־אדמיניסטרטיבי המשמש מזכיר או מזכירה, וחוקר אחד בלבד. כאשר אדם אחד בלבד אחראי לחקירת מאות התלונות המוגשות ליחידה מדי שנה, נראה שאי אפשר לנהל חקירות אפקטיביות.

בנוסף לשלושת העובדים, במבת”ן מועסקת גם סטודנטית אחת במשרת סטודנט. עוד נודע ל”הארץ” כי בשנה הקרובה אמורים להצטרף אל החוקר הבודד שני חוקרים נוספים. כל עובדי המבת”ן, בהתאם להחלטה שיושמה ב-2013, הם עובדי משרד המשפטים ושכרם משולם מתקציב המשרד.

בוועד נגד עינויים מספרים כי מערכת אכיפת החוק גוררת לעתים רגליים במשך חודשים ואף שנים כשהם מנסים לערער על החלטות המבת”ן. כדוגמה, מציגים בארגון שתי תלונות שהיו מובהקות מספיק לטענת עורכי הדין של הארגון על מנת לערער על החלטת המבת”ן, ונסגרו מחדש במשרד המשפטים כעבור חודשים רבים.

במקרה אחד ערערו בוועד על ההחלטה לסגור את הבדיקה בעניינו של פלסטיני שטען שנחקר במשך שבעה ימים ברציפות. המכתב הראשון ששלח בנוגע לערעור שוגר במאי 2013. התשובה התקבלה בחלוף יותר משלוש שנים — רק בספטמבר האחרון. “הריני להודיעך כי פרקליט המדינה, מר שי ניצן, בחן את פנייתן ולא מצא לנכון לשנות את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה”, נכתב. במכתב התשובה נטען כי ההחלטה התקבלה על סמך ראיות בתיק החקירה הסותרות את טענתו של המתלונן כי נחקר שבעה ימים ברציפות, ומודגש כי בעדות שמסר בעל פה טען כי נחקר רק ארבעה ימים ברציפות.

המכתב נחתם בהתנצלות: “עקב תקלה שאירעה במספר תיקים בלשכת פרקליט המדינה, השתהה הטיפול בערר זמן רב. אנו מתנצלים על כך”, כתבה עורכת הדין נחמה זוסמן, ממחלקת העררים.

מתלונן נוסף שיוצג על ידי הוועד נתקל בבעיה דומה. הערעור שהגיש על גניזת תלונתו בפברואר 2014, זכה לתשובה מהפרקליטות רק בספטמבר. “בפתח הדברים, הננו להתנצל על העיכוב במענה לפנייתך”, כתבו בפרקליטות והוסיפו מיד: “הריני להודיעך כי פרקליט המדינה בחן את פנייתך ואת החומר הרלוונטי בעניינה, ולא מצא לנכון לשנות את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה”, שנפתחה בגין תלונות על עינויים שאירעו במארס 2011.

בהחלטה הסבירה עו”ד נחמה זוסמן כי “לא נמצאו תימוכין” לעבירות פליליות שערכו אנשי השב”כ, והדגישה כי מרכז תלונתו של המתלונן עסקה בקור משמעותי בתא החקירות ובחקירה ממושכת. “נסיבות העניין, שבהן במהלך החקירה נערך חיפוש סמוך לבית העורר על מנת לאתר רובה M-16 והעובדה שהעורר עצמו התבקש להצביע על המקום בו הוסתר הרובה, אינן מבססות חשד לכך שהעורר אוים בהריסת ביתו”, נכתב עוד בהחלטה לסגור את התלונה.

משרד המשפטים: התלונות נבדקות

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: “כל תלונה המוגשת למבת”ן נבדקת ביסודיות על ידה ולאחר מכן על ידי גורמים בכירים במשרד המשפטים, בטרם תתקבל החלטה אם להמליץ לפתוח בחקירה נגד חוקר שב”כ. אכן, בעקבות הבדיקות המקדמיות לא הוחלט בשנים האחרונות על פתיחה בחקירה פלילית נגד מי מהחוקרים, אך זאת, רק לאחר שכל אחת ואחת מהתלונות נבדקה, לאחר שהמתלוננים מסרו את גרסתם (ככל שהסכימו לשתף פעולה), לאחר שחוקרי השב”כ התבקשו להתייחס לטענות, ולאחר שנאסף כל החומר שבו תועדה החקירה בזמן אמת. עם זאת, הליך בדיקת התלונות הביא לא פעם להפקת לקחים מערכתיים שונים, או לנקיטת הליכים משמעתיים ופיקודיים נגד חוקרים. פתיחה בחקירה פלילית מותנית בקיומה של תשתית ראייתית המצדיקה זאת, והיא לא תתקבל באופן שרירותי רק כדי לשנות נתון סטטיסטי כזה או אחר. ככל שיש טענות ספציפיות בעניינו של מתלונן כלשהו, המגובות בראיות, ניתן להגיש עתירה התוקפת את הבדיקה שנערכה בעניינו”.

באשר לטענותיו של פ’ אמרו במשרד: “תלונתו נבדקה על ידי המבת”ן ולאחר מכן על ידי כמה גורמים בכירים בפרקליטות המדינה, לרבות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, אשר החליטו שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקריו. זאת, כיוון שלא נמצא כל בסיס לטענותיו, שלפיהן הוא הוכה באופן שגרם לו לנזק רפואי או שהוא בוזה מינית. אכן, לתלונה צורפה חוות דעת רפואית, אך זו הוכנה זמן רב לאחר תום חקירתו, וחלק נכבד מהאמור בה עומד בסתירה מוחלטת למסמכים רפואיים ‘מזמן אמת’ ולראיות אובייקטיביות נוספות. על כן הוחלט שאין בה כדי לשנות את המסקנות העובדתיות, כפי שהוסקו במסגרת בדיקת התלונה. עתירה לבג”ץ שהגיש עודנה תלויה ועומדת”.

באשר לטענותיו של ח’ נמסר: “המבת”ן אינו נוהג לקיים בדיקה בשעה שמשפטו הפלילי של הנחקר עודנו מתנהל בבית המשפט, וזאת בייחוד כשמדובר בטענות על קבילות הודאת נאשם, וזאת כדי שלא לשבש את הליכי המשפט המתנהלים בעניינו של המתלונן. לאחר שתתקבל החלטת בית המשפט בעניין הטענות שהועלו על ידי ח’ בנוגע לחוקריו, וככל שתימצא הצדקה לכך, תיערך גם בחינה על ידי המבת”ן”.

בתגובה לטענות בנוגע להתמשכות הליכי הערעור על החלטות המבת”ן נמסר ממשרד המשפטים: “אכן, התברר כי במספר תיקים שנבדקו בעבר על ידי המבת”ן התרחשו תקלות מצערות שהביאו לעיכוב, לעתים משמעותי, בבדיקת התלונה או בשליחת מכתבי המענה. כידוע, בשנת 2014 נכנסה לתפקידה ראשת המבת”ן הנוכחית, ואף נערכו שינויים במנגנון הממונה על המבת”ן, באופן שהביא לשיפור משמעותי בטיפול בתלונות הנחקרים”.

Check Also

עיתונאי ישראלי מסית נגד מתפללים פלסטינים במסגד אל-אקצא

חוות דעת שכתב העיתונאי נועם אמיר בעיתוני “מקור ראשון” בכותרת “שקר חופש הדת: אמור לכל …