בישראל: הרוצח חופשי… והקורבן במעצר גם אחרי מותו

בעוד שעיני העולם מופנות אל המתרחש ברצועת עזה, מנצלים המתנחלים בגדה המערבית את הרגע כדי להגביר את התקפותיהם על הפלסטינים ולדחוק בהם לעזוב. השיטה קבועה: עינויים, גירוש והשתלטות על אדמות – תוך שתיקת הצבא, מערכת המשפט והמדינה, ואף בתמיכתם היכן שניתן.

הדוגמה הבולטת: ינון לוי

שבוע בלבד לאחר שהרג את הפלסטיני עודה אל-הד'לין בכפר אום אל-ח'יר מדרום לחברון, חזר המתנחל ינון לוי לכפר כדי להמשיך במסע ה"גירוש" שלו, ועמד מול התושבים כאילו לא קרה דבר. מערכת המשפט הישראלית שחררה אותו בן לילה, בעוד שכעשרים מתושבי הכפר נעצרו, חלקם נפצעו מדחפורי המתנחלים דקות ספורות לפני האירוע.

באשר לגופתו של אל-הד'לין – צה"ל החזיק בה במשך עשרה ימים, כאילו הייתה "נשק מלחמה" – תמונה המסכמת את מציאות הכיבוש והאפרטהייד: הרוצח היהודי חופשי, והקורבן הפלסטיני במעצר גם לאחר מותו.

האדמה והמים תחת הדחפורים

במקביל, המשיכו הדחפורים לשבור צינורות מים ולהכשיר את הקרקע להרחבת ההתנחלות כרמל, לעיני התושבים וילדיהם, כשהם חסרי יכולת להגן על עצמם או על אדמתם – משום שכל פעולה פלסטינית מוגדרת מיידית כ"אלימות", בעוד שאלימות המתנחלים נחשבת ל"הגנה עצמית".

התמונה של ישראל כיום

אם אתם רוצים תמונה ממוקדת של ישראל כיום, היא זו: מתנחל חמוש, דחפור לצידו, חסין מענישה, מוגן בידי הצבא, מלווה במשטרה, עם החוק ומערכת המשפט לצידו. הוא בפועל מממש את מדיניות הכיבוש והביזה שמעניקה ישראל ליהודים כ"שליטי הארץ".