בג”ץ: יש לפנות את הבנייה הבלתי חוקית על אדמת דורא אל קרע בבית אל

בפסק דין ניתן היום בשתי עתירות שהוגשו על ידי עבד-אל-רחמן קאסם שעתר (2010 ו-2013) באמצעות ארגון יש דין לבג”ץ בדרישה לפנות את הבנייה הלא חוקית מאדמתו בדורא אל קרע ובדרישה לבטל צו התפיסה שהוצא ב-1979 לאדמותיו לטובת ההתנחלות בית אל, קבע היום בית המשפט כי הבנייה הלא חוקית על אדמת העותר (המוכרת גם כשכונה של דריינהוף) תפונה תוך שישה חודשים.

בתחילת ההידיינות בעתירה הודתה המדינה כי אכן מדובר בבנייה בלתי חוקית, ואף כי צו ביניים שניתן בעתירה הופר, והתחייבה לפנותה בהתאם עד לחודש אפריל 2012. אך לאחר הפינוי בג’בל ערטיס (גבעת האולפנה) חזרה בה המדינה מהתחייבותה לבית המשפט לפנות את השטח והודיעה כי בכוונתה לבחון דרכים להכשרת הבנייה האזרחית הלא חוקית בשטח שנתפס עוד בשנת 1979 לצרכים צבאיים.

היום קיבל בית המשפט העליון את עמדת העותר והורה על הסרת המבנים בתוך פרק זמן של שישה חודשים. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על שינוי המדיניות התכוף שאפיין את התנהלות המדינה במסגרת העתירה, אשר נבע בחלקו מרצונה לפייס את הנהגת המתנחלים בשל פינוי שכונת האולפנה. בית המשפט שב וחזר על החומרה שיש לייחס לבנייה על קרקע פרטית, ועל הצורך לנקוט במדיניות אכיפה אפקטיבית ולא כזו המתאפיינת במשיכת זמן והתחמקות מאכיפת צווים.

בשנת 2013 הוגשה עתירה נוספת מטעם העותר, אשר דרש את ביטולו של צו התפיסה משני טעמים. הראשון בשל העדרו של הצורך הביטחוני בתפיסה, בעקבות הצהרת המדינה כי בכוונתה לקדם הליכי תכנון על הקרקע התפוסה, שלא לצרכים בטחוניים אלא לצרכים אזרחיים. השני, בשל נסיבות מפוקפקות של הוצאת צו התפיסה, כפי שנתגלו במסגרת ההליכים בעתירה הראשונה, לרבות הנחיה מפורשת של בכיר במנהל האזרחי שלא לחשוף את דבר קיומו של הצו בפני בעלי הקרקע הפלסטינים. שתי העתירות הוגשו על ידי עורכי הדין: מיכאל ספרד, שלומי זכריה, אנו דעואל לוסקי ומוחמד שקיר מהצוות המשפטי של יש דין.

בית המשפט בחר לדחות את העתירה השנייה מבלי להתייחס לגופם של הטיעונים המופיעים בה, והחליט שלא להכריע בסוגיה העקרונית של בנייה אזרחית בשטחים שנבנו על אדמות פרטיות שנתפסו לצרכים בטחוניים. אחד הנימוקים שציין בית המשפט להימנעותו מהכרעה בחוקיות צו התפיסה הוא השלכות הרוחב של ביטול הצו שנים לאחר הוצאתו. בדבריו רמז בית המשפט להשלכות אפשריות של קביעה כזו על כארבעים התנחלויות אשר הוקמו על קרקע פרטית שנתפסה לצרכים ביטחוניים לפני שנת 79′.

עו”ד שלומי זכריה, מהצוות המשפטי של יש דין מסר בתגובה: “בית המשפט שב והבהיר את חשיבות השמירה על זכות הקניין של תושבים מוגנים בשטח כבוש. על הדרג המדיני והמשפטי כאחד לעשות ‘בדק בית’ רציני באשר למדיניות אי-האכיפה המאפשרת שוב ושוב את המשך עבריינות הבנייה בגדה המערבית. למרות שבית המשפט בחר שלא להכריע בחלק מהסוגיות העקרוניות שהובאו לפתחו, יש דין תתמיד בחשיפתן של פרקטיקות בלתי חוקיות ובמאבק על זכותם של פלסטינים לממש את זכויותיהם”.