בליכוד מקדמים הצעת חוק שתדחה את הפינוי הצפוי של המאחז עמונה

פינוי המאחז נחשב לאחד המוקשים המרכזיים של הקואליציה בתקופה הקרובה. “אם נתניהו יצטרך לפנות בכוח את המתיישבים זו תהיה פגיעה קשה בו ובליכוד לקראת הבחירות הבאות”, אמר היום ל”הארץ” חבר כנסת מהליכוד. “נתניהו לא רוצה בפינוי ועוד יותר מזה הוא לא רוצה לפגוע בקהל המצביעים הטבעי שלו”, הוסיף. לדבריו, “פינוי כזה עשוי להיות מהלך שידחוק את בנט לפרוש מהקואליציה ולקחת איתו לא מעט מנדטים מהליכוד. גם זה דבר שנתניהו רוצה למנוע”.
מקורות במפלגת הבית היהודי הבהירו כבר בתחילת החודש שפינוי עמונה עשוי להיות עילה לפרישת המפלגה מהקואליציה ולכן החליטו לנסות לקדם מחדש את חוק ההסדרה, המכשיר הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים בהתנחלויות. מדובר בנוסח שגיבשה יו”ר הסיעה, חברת הכנסת שולי מועלם. על פי נוסח החוק, בעלי קרקעות פלסטינים יזכו בפיצויים נדיבים, הן בקרקע חלופית והן בכסף, ומבנים שהוקמו בהתנחלויות על אדמות אלה יוסדרו. עם זאת, החוק אינו מאפשר לבעלי הקרקעות הפלסטינים להתנגד לעצם הפקעת אדמותיהם. על פי בדיקה שערכה עמותת הימין “רגבים” והוגשה לחברי כנסת בחודש מאי, 2,026 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקעות פרטיות של פלסטינים.

סיכויי המהלך של הבית היהודי נמוכים: באוקטובר האחרון משך ח”כ יואב קיש (הליכוד) הצעת חוק דומה מטעמו שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה בשל המצב הבטחוני והחשש מביקורת בינלאומית נגד הממשלה בעיתוי הרגיש. בקדנציה שעברה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בלם בעצמו הצעת חוק נוספת בנושא וטען שהמהלך עשוי לחבל באינטרס הישראלי במקום לקדם אותו.

על פי ההצעה שיניחו זוהר וביטן, ניתן יהיה לדחות בשבע שנים פינוי של כל מאחז בעל ותק של יותר מעשור, אם אין בעל קרקע שדורש את אדמותיו בחזרה. הצעת החוק אמנם אינה מציינת באופן ספציפי את המאחז עמונה, אך מוגדרת כפתרון לפינוי הקרוב. לדברי חבר הכנסת זוהר, “מדובר על ישובים שנמצאים לפחות עשר שנים על הקרקע תוך העלמת עין או סיוע של המדינה. במקרים כאלה, שבהם אין עותר ספציפי שדורש את הקניין ולכן אין למי להחזיר את השטח, ניתן יהיה לדחות את הפינוי בשבע שנים ולתת למפונים אורך רוח להשלים את עזיבתם את המקום”. זוהר הוסיף כי “זה יהיה נכון וצודק גם כלפי המתיישבים, שלא יצטרכו לעזוב את בתיהם במהירות על כל הנזקים המשתמעים מכך. לא מדובר בחוק עוקף בג”ץ. אני לא חולק על בית המשפט. הוא קבע שצריך לפנות והפינוי ייעשה, אבל תינתן למתיישבים ארכה לביצוע הפינוי”.

עד היום נמנעה הכנסת מלחוקק חוקים המתייחסים למעמד הקרקעות בגדה המערבית. כיום, בהתאם לחוק הבינלאומי, המפקד הצבאי הוא הריבון בשטחי הגדה, והוא שרשאי להחליט בנוגע למעמד קרקע מסוימת. הצעת החוק של הבית היהודי, אם תעבור, תשנה לחלוטין את המצב, ולראשונה הכנסת היא שתקבע את מעמד האדמות בשטחים. הצעת החוק נועדה לא רק למנוע דיון בפינוי עתידי של מאחזים, אלא גם לעקוף פסקי דין קיימים של בג”ץ. זאת, מכיוון שהחוק קובע במפורש כי יש להסדיר תחילה את מעמדם של עמונה, המאחז הגדול ביותר בגדה, ושל עפרה, שם בג”ץ קבע מוקדם יותר השנה שיש להרוס תשעה מבנים עד חודש פברואר 2017.

חברי מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה, ובראשם השר אורי אריאל, קיימו הערב פגישה דחופה במאחז. “עברו הימים של עקירת יישובים בארץ ישראל”, אמר אריאל. “נפעל בכל כוחנו למנוע את פינויו של יישוב בגלל רדיפה פוליטית של ארגוני השמאל הקיצוני. כולנו זוכרים את המראות הקשים כאן לפני עשר שנים, ואף אחד לא היה רוצה לחזור למקומות האלה. שנית עמונה לא תיפול”.

ח”כ בצלאל סמוטריץ’, שהשתתף אף הוא בפגישה, הוסיף: “הגענו לכאן כדי להגיד באופן חד וברור, היישוב עמונה לא יפונה ולא יועתק. העמדה של היישוב, של המועצה ושל הבית היהודי היא שעמונה נשאר במקומו. אנחנו עובדים היום על פתרונות שמתכתבים עם פסק הדין של בג”ץ, וכל שיח אחר אינו מתקבל ואף מזיק. עמונה נשאר במקומו. נקודה”.