חייל ירה פצצת תאורה אל ראשו של נער בן 15 שעמד מצדה השני של גדר המערכת של עזה ולא סיכן איש, והרג אותו

חייל ירה פצצת תאורה אל ראשו של נער בן 15 שעמד מצדה השני של גדר המערכת של עזה ולא סיכן איש, והרג אותו

ב-9.9.16, בשעה 19:10, ירה חייל פצצת תאורה מטווח קצר ביותר אל עבד א-רחמאן א-דבאר’, בן 15, תושב מחנה הפליטים אל-בוריג’, במהלך הפגנה שהתקיימה סמוך לגדר המערכת, ממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג’ והרג אותו. הפצצה פגעה מעל לעינו של א-דבאר’, גרמה לשברים בעצמות הגולגולת ונתקעה בהן כשהיא צמודה לפניו וממשיכה לבעור עוד שניות ארוכות. סרטון וידאו שצילם אחד ממשתתפי ההפגנה והגיע לידי בצלם מתעד את הרגעים שלאחר הירי, שבהם נראה א-דבאר’ כשהוא שרוע על הקרקע ופצצת התאורה בוערת בצמוד לפניו. בדיווח שנמסר לאמצעי התקשורת מסר הצבא כי כוחותיו באזור לא פתחו באש.

מתחקיר בצלם עולה כי כבכל יום שישי, אחרי השעה 14:00 בצהריים, הפגינו כמאה צעירים וילדים בסמוך לגדר המערכת שממזרח למחנה הפליטים אל-בוריג’. מעברה השני של הגדר היו כארבעה ג’יפים צבאיים ולפחות עשרה חיילים, שחלקם עמדו בסמוך לג’יפים ואחרים עמדו על ערימות עפר מאחוריהם, לכיוון מזרח. חלק מהמפגינים יידו אבנים לעבר החיילים, בהם א-דבאר’ שיידה אבנים בעזרת קלע. לדברי עדים שנכחו במקום, החיילים ירו אש חיה באוויר ולעבר רגלי המפגינים וזרקו רימוני גז מדמיע, רימוני הלם ופצצות תאורה.

בסביבות השעה 15:00 התקרב א-דבאר’, יחד עם כעשרה מפגינים נוספים, לגדר תיל, שנמצאת במרחק של כעשרה מטרים ממערב לגדר המערכת. הם חתכו את גדר התיל, עברו אותה והתקרבו לגדר המערכת. הצעירים התקרבו למרחק של מטרים ספורים מהחיילים והתרחקו מהם לסירוגין. לדבריהם, החיילים ירו לעברם רימוני גז מדמיע ופצצות תאורה.

יידויי האבנים והירי לעבר המפגינים נמשכו עד לשעות הערב. קצת אחרי השעה 19:00, לאחר שא-דאבר’ התרחק מגדר המערכת למרחק של כ-15-10 מטרים, אחד החיילים ירה לעברו בכינון ישיר ובאמצעות מטול, פצצת תאורה בקוטר 40 מ”מ. א. ד., בן 31, תושב מחנה הפליטים דיר אל-בלח, תיאר בעדות שמסר לתחקירן בצלם ח’אלד אל-עזאייזה מה שראה:

החיילים ירו לכיוון שלנו שתי פצצות תאורה בכינון ישיר. הפצצות פגעו בגדר וגרמו להתלקחות אש. קצת אחרי השעה 19:00, חייל התקדם כמה צעדים אל הגדר והכניס את קנה הרובה שלו דרכה. הוא ירה פצצת תאורה ישר על עבד א-רחמאן. הפצצה פגעה לו בראש. הוא נפל מיד על הרצפה והפנים שלו המשיכו לבעור.

ניגשתי אליו מהר אבל אחד החיילים אמר לי בערבית: ״תחזור אחורה או שאני יורה עליך״. אמרתי לו שאני רק רוצה להרים אותו. התקדמתי שני צעדים לכיוון עבד א-רחמאן והחייל ירה כמה כדורים לכיוון הרגליים שלי. עצרתי. אחר-כך החייל הפעיל סמן לייזר ברובה שלו וכיוון אותו אליי. אחרי שכבתה האש על הפנים של עבד א-רחמאן החיילים אפשרו לנו לגשת אליו. הפנים שלו היו שרופות וירד לו דם. הוא היה מחוסר הכרה ולא זז. צעקתי וביקשתי עזרה מהבחורים, הם הגיעו והרימו אותו.

ח. ה., תושב מחנה הפליטים אל-בוריג’ בן 25, שנכח בהפגנה, סיפר לתחקירן בצלם ח’אלד אל-עזאייזה:

עבד א-רחמאן הרים את שתי הידיים מעל הראש כשהוא עושה תנועת וי, וחזר כמה צעדים אחורה. אחר-כך אחד החיילים התקדם וירה לכיוון שלו, ועבד א-רחמאן נסוג אחורה. שמעתי פיצוץ של רימון שנורה לעברנו. ראיתי את עבד א-רחמאן שנפל על האדמה כשפניו בוערות. ניסיתי להתקרב אליו כדי להגיש לו עזרה ראשונה אבל אחד החיילים הורה לי להתרחק ממנו. הוא כיוון אלי את הנשק שלו וירה לידי כדור. המשכתי לעמוד במקום ולצעוק לצעירים שיעזרו לי לטפל בו. הוא נשאר שוכב על הקרקע עד שהאש בפנים שלו כבתה. ביקשתי מהחיילים בידיים מורמות שייתנו לי ולצעיר נוסף לגשת. התקדמנו כמה מטרים עד שהגענו אליו.

לאחר שהאש כבתה אפשרו החיילים למפגינים לגשת לא-דבאר’, וכמה מהם התקרבו אליו ונשאו אותו לאמבולנס של הסהר האדום, שחנה במרחק של כ-300 מטרים מגדר המערכת. משם הועבר א-דבאר’ לבית החולים שוהדאא אל-אקצא שבדיר אל-בלח.

בבדיקה הפתולוגית שנערכה לגופה בבית החולים נמצא כי א-דבאר’ נפגע בצד שמאל של ראשו, מעל העין השמאלית. הפגיעה גרמה לשבר בצד שמאל של עצמות הגולגולת, לקרע ולדימום בצדו השמאלי של המוח ולכוויות חיצוניות באזור הפגיעה. בהודעת הפטירה של א-דבאר’ צוין במפורש כי הפציעה שהביאה למותו נגרמה מפגיעת פצצת תאורה בראשו.

מתחקיר בצלם עולה שחייל ירה את הפצצה על א-דאבר’ בעת שלא סיכן כלל את החיילים, שעמדו מצדה השני של גדר המערכת כשהם מוגנים היטב. זהו ההרוג העשרים בעזה מתחילת ההפגנות בסמוך לגדר המערכת באוקטובר 2015.

פצצות תאורה אינן אמצעי לפיזור הפגנות. הן מיועדות – כפי שמרמז שמן – להאיר אזור חשוך או להעביר מסרים לכוחות אחרים. מותר לירות אותן לאוויר בלבד, כדי שיעופו לגובה רב ויאירו את האזור. וודאי ווודאי שאסור לירות אותן בכינון ישיר אל גופם של מפגינים.

במקרים דומים בעבר נהג בצלם לפנות למערכת אכיפת החוק הצבאית ולדרוש כי המקרה ייחקר וכי יינקטו צעדים נגד האחראים למעשה. אולם, לפני כמה חודשים הודיע בצלם כי מאחר ומערכת זו אינה אלא מנגנון טיוח אשר אינו חותר לגילוי האמת או לעשיית צדק, אין בכוונתו להפנות אליה תלונות נוספות. כמובן שהחלטה זו של בצלם אינה גורעת כלל מחובתה של המערכת למלא את תפקידה ולחקור את כל האחראים לאירוע זה, ואולם גם אם תיפתח חקירה הניסיון מלמד שסיכוייה להוביל לתוצאות משמעותיות — קלושים.